דברי זיכרון, הספד ונחמה, חברים מספרים על יהודה

יהודה, היקר… מחר ימלאו 30 יום להסתלקותך

22/11/2020

יהודה, אחי היקר…
כל כך קשה לי לכתוב עלייך בלשון עבר 😭
מחר ימלאו 30 יום להסתלקותך
והלב שלי שבור 💔 מסרב להאמין שאתה איננו- זה פשוט בלתי נתפס.
התמונה שלנו יחד תלויה אצלי בבית וקשה כל יום לראות אותך ולהבין שאתה כבר לא כאן.
אתה- ששימחת מליוני אנשים, שהיית אחד מעמודי התווך של התרבות
הישראלית, שכל עם ישראל גדל עלייך ועל ההומור המקסים שלך,
כבר לא כאן והשארת חלל שקשה מאוד למלא.
לפני כשלושה ימים, אילנה אשתך התקשרה אליי ואמרה לי: "רועי, אני מבקשת ורוצה שתדבר באזכרה של יהודה ז"ל כפי שעשית במהלך כל ימי השבעה, יהודה אהב אותך מאוד ונורא אהבנו לשמוע אותך".
זה כל כך מוזר, כואב ועצוב לי,
כל כך קשה לקלוט שאתה איננו ואני צריך להספיד אותך..
יהודה, היית עבורי: חבר, אח, משפחה, ומה לא??
איך אפשר להספיד בזמן קצר אדם מיוחד וטוב שכמוך????
היו לנו ביחג שנים רבות וארוכות של חברות אמיתית, פגישות, ארועים, מופעים, טלפונים ומה לא? וכל זה יחסר לי מאוד.
כשבוע לפני ראש השנה, נפגשנו בפעם האחרונה אצלך במשרד, היית אחרי הניתוח ברגל וכל כך שמחת שהיית אחרי כל זה.
למרות כל הכאב והקשיים, תמיד החיוך היה מרוח על פניך,
תמיד קיבלת את כל מה שעבר עלייך באהבה.
ידעת, שכל מה שקורה- קורה רק לטובה.
בפגישה הזאת אמרתי לך: יהודה אתה היית הגדול מכולם.
אבל אתה, כרגיל, ברוב צניעותך סירבת להתייחס ואמרת: רועי, עזוב עזוב…
עם כל העבר המפואר שלך והכשרון הבלתי נגמר, אפפה אותך צניעות ופשטות שפשוט כובשת!!!
מי האמין שזאת תהייה הפעם האחרונה שנתראה?🥺
אהבת האדם באשר הוא, אהבת התורה בכלל ומצוות החסד והעזרה לזולת בפרט, היו נר לרגלייך.
כשביקשתי ממך לא פעם לצלם סרטון עם ברכת יום הולדת, בר מצווה, איחולי החלמה מהירה, או כל דבר אחר, אף פעם לא סירבת
ותמיד ביקשת ממני פרטים על אותו אדם, על מנת לשמח אותו ועל מנת שהסרטון יצא מושלם.
מיותר לציין שתמיד הכל יצא מהמם בטייק אחד ולא יותר.
יהודה, אני מאמין שאתה מביט מלמעלה ולא מאמין לכמות האהבה שהציבור מרעיף עלייך.
היית אהוב על כולם, היית שחקן מדהים, עם כשרון ענק, אבל יחד עם זאת היית צנוע ולא מתנשא.
כולם הכירו את יהודה ברקן השחקן,
לשמחתי, זכיתי להכיר את יהודה האדם, יהודה החבר, יהודה עם האישיות הבלתי רגילה והמיוחדת במינה.
היית חבר אמיתי ולצערי כבר כמעט שאין אנשים כאלה היום.
פעם אמרת לי שכשאדם נמצא בצרה אין חברים, חברים יש רק באגד…
אבל אתה יהודה, היית שם תמיד, לשמח, לעזור, לעודד ועשית זאת לכל אדם שצריך וזקוק.
המהות שלך הייתה הנתינה, הרצון לשמח אנשים, הרצון לעזור, לסייע ולגמול חסד.
יהודה אחי, אפשר לכתוב עלייך ספר שלם ולספר על כל המעשים הטובים שעשית.
חזרת בתשובה ואהבת מאוד את התורה והיהדות ולמדת המון.
תמיד היית אוהב להשמיע חידושים יפים שלמדת והוספת לדברים נופך משלך.
כל ערב שבת, הסתובבת לחפש משפחה שנזקקת על מנת לעזור להם לשבת, לשאול מה הם צריכים ואיך אפשר לעזור ולסייע
ואת הכל הסתרת והצנעת.
לא הרבה יודעים, אבל בשנת 1993
היה לך כפי שסיפרת לי: "הר של כסף" (כמה מליונים טובים בבנק) והחלטת להוציא סרט שנקרא: "מחפשת בעל על ארבע"
הסרט לא הצליח (בלשון המעטה)
צופים בודדים הגיעו לראות את הסרט באופן לא מובן ולא ברור עד עכשיו וכתוצאה מכך
היו הפסדים של מליונים.
בעקבות ההפסדים יהודה קיבל טלפון ממנהל הבנק שבישר לו:
"תשמע יהודה אני מצטער, אבל בגלל ההפסדים אתה הפכת להיות מוגבל בבנק.
יהודה היה במצב קשה מאוד לאחר ששמע את מנהל הבנק,
הוא יצא מהבנק ולא הבין מה קרה איתו, הוא הרגיש שהוא רוצה לשים קץ לחייו.
ממצב של מליונים ששוכבים בבנק, כבוד והצלחה לרדת לבור כזה ולהיות מוגבל?
יהודה הגיע למשרדו כשהוא במצב מאוד קשה ולפתע הוא שמע את הטלפון מצלצל.
הוא ענה במקרה (בגלל מצב הרוח הירוד) ועל הקו היה בחור בשם חיים שאמר לו: "יהודה אתה לא מכיר אותי, אבל אני אוהב את הסרטים שלך ואני ממש מתבייש, אבל אין לי כסף לעשות את השבת.
אני מקווה שתוכל לעזור לי".
יהודה ענה לו: חיים, תפסת אותי ביום הכי קשה בחיי, אבל יש עליי 200 ש"ח תגיע למשרד, אני מאמין שתוכל להעביר עם זה את השבת.
חיים אמר: יהודה, אין לי כסף לאוטובוס.
יהודה ענה לו: תעלה על מונית ותגיע- אני אשלם.
כשהוא הגיע ודפק בדלת
יהודה ראה לפניו אדם עם בגדים קרועים ובלויים.
יהודה שאל אותו: חיים מה שלומך?
וחיים ענה: ברוך ה' הכל בסדר.
ופה יהודה קיבל זריקת אנרגיה ופורפורציה ש… וואלה הכל בסדר.
נכון, אני מוגבל בבנק, אבל אני חי ונושם ובריא והכל בסדר.
הוא הודה לחיים ושלח אותו בכבוד גדול.
מיותר לומר שאותו חיים הציל ליהודה את חייו, וגרם לו להתקרב ליהדות ולחזור בתשובה.
לסיום, אני רוצה לספר סיפור שמאפיין את יהודה שסיפר לי גיסו של יהודה – יוסי.
ערב שבת אחד הם נסעו כרגיל לחפש משפחה שזקוקה לעזרה.
כשהגיעו לחולון, דפק בחור מסומם על החלון של המכונית.
יהודה פתח את החלון ואמר בקול מצחיק: כןןןןן? אמר לו אותו בחור:
אני צריך 20 ש"ח למונית להגיע לראשל"צ.
יהודה נתן לו והמשיך בדרכו.
גיסו אמר ליהודה לאחר מכן:
למה נתת לו? הוא הרי ישתמש בכסף לדברים לא טובים?
ענה לו יהודה בצורה שכל כך אופיינית לו: תגיד תודה שהוא לא ביקש כסף לנסוע לאילת במונית
היינו צריכים לתת לו 400 ש"ח…
😉
זה היה יהודה: עוזר, דואג, נותן, מעניק, מקיים מצוות והכל בחיוך ובהומור
ובנוסף לכך, חבר נדיר, אב מדהים, סב מתוק ושחקן הכי גדול שנולד פה.
בקשה אחת יש לי לכל מי שקורא את המילים הללו עכשיו. כל
מי שאהב את יהודה, שיקח על עצמו לעשות מצווה לעילוי נשמתו.
יהודה כל הזמן שימח אותנו והגיע הזמן להחזיר לו: אפשר לקרוא תהילים, נרות שבת, תפילין, כשרות וכו' והכל לעילוי נשמת יהודה יחזקאל בן אסתר ז"ל.
יהודה אחי היקר, זכרך לא ימוש מליבי לעד!🥺
לעולם לא אשכח אותך…
אוהב תמיד!
נוח בשלום על משכבך אח יקר
יהודה ברקן ז"ל
1945-2020