דברי הספד לבעלי, יקירי
26/10/2020

יש את יהודה מהסרטים, הסדרות והשלאגרים, יש את יהודה של כנסי היהדות מלאי אהבה ויש את יהודה שפנה לכל אדם, שימח את הנשים המבוגרת, האמהות הממהרות, ההייטקיסטים ולכל אחד אמר את המילה הנכונה בזמן הנכון. ויש את יהודה שלי…
כל כך קשה לדבר עליו בלשון עבר…
בחודש הראשון לנישואינו שאלת אותי: איזו מתנה תרצי לפסח?
הצבעתי על שרשרת לב הזהב מחלון הראווה, ואמרתי: את זה אני רוצה, את לב הזהב.
יהודה הסתכל לי בעיניים ואמר: בכסף הזה אפשר לקנות שרשרת ואפשר לשמח משפחה קשת יום. יחד נסענו לשיכון המזרח בראשון לציון, שם פגשתי את המשפחה שיהודה חמל עליהם.
ראיתי את הקושי והמצוקה של המשפחה וראיתי את הלב החומל, את הנתינה האין סופית ואת הרצון לשמח במילים מחזקות, מעודדות…
יצאנו מבית המשפחה לא לפני שהיה מלא בכל טוב.
יהודה אתה הוא לב הזהב, הלב החרות על לבבי.
בימים של קיטוב ושנאה, אני מבקשת שכל אחד מאיתנו יספוג משהו מה נשמה הענקית של יהודה, שתמיד כיבד, שימח, אמר מילה טובה, קרב לבבות, שמר פיו ולשונו, דן כל אדם לכף זכות, איחד שורות של כל גווני האוכלוסייה ותמיד השרה אווירה חיובית ואופטימיות. לא שלא היו נפילות וקשיים, מפחי נפש ואכזבות אבל כשיש אדם ונשמה מולו, יהודה העניק מהאנרגיה האינסופית, השמחה והאהבה שהייתה שמורה רק לו. שמחה שגרמה לאנשים להיות טובים יותר… ככה פשוט, בואו נשתדל לאחד ולהתאחד במילה טובה ובאהבת חינם. חיית חיים שלמים יהודה, נגעת בלבבות של רבבות.
היית גאון בלגעת בלבבות ברוך, בחמלה, בנדיבות ואהבה…
"שלומי קשור בחוט אל שלומך" כתבה זלדה.
והחוט הלך והדקק בתקופה האחרונה, חרדתי לשלומך, לבריאותך וליחד שלנו.
עם כל הקשיים שעברנו בדרך, שום דבר בעולם לא הפריד בינינו. המון חוויות משותפות ליקטנו במהלך החיים, חוויות מסעירות לכאן ולכאן ובעיקר כאלה שהשאירו טעם טוב. עד שהגיעה הקורונה ולקחה אותך ממני. כמו צדיק נפטרת בערב שבת כשאלפים קוראים עליך תהילים, מלווים את הנשמה הטהורה והאוהבת, נשמה מאירה ומשמחת אדם, אל המקום הגנוז.
לא נכחתי פיזית בעת הפרידה ממך, וזה חסך שאשא איתי עוד תקופה ארוכה.
עכשיו מלווה אותך בדרכך האחרונה יחד עם רבבות לבבות וכולם עם שרשרת ולב הזהב.
תנוח על משכבך אהוב לבי,
אנחנו, לא, ניפרד, לעולם!